לסרי נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

רקע:

ביום 9.2.2012 ברחוב בן גוריון בבת-ים, ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

אין חולק כי התרחשה התאונה בין שני כלי הרכב, אך יש חולק באשר לנסיבות קרות התאונה, והאחריות בגינה.

העיד בפני התובע (להלן: "עת/1") שהינו נהג הרכב הטוען שנפגע על-ידי רכב הנתבעת. כמו כן, העיד עה/1 (להלן: "עה/1") שהינו נהג הרכב המבוטח אצל הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת").

עיקר טענות הצדדים:

לטענת ב"כ התובע, עת נסע התובע בנתיב נסיעתו, לפתע יצא רכב הנתבעת מחנייה ופגע ברכבו.

גרסתו של עה/1 להתרחשות קרות התאונה אינה סבירה, שכן אם הייתה נכונה ורכב התובע היה עוקף אותו, ומשתפשף ברכבו היינו צריכים לראות נזק מחלקו האחורי של רכב הנתבעת ועד לחלקו הקידמי.

לשיטתו, תמונות הנזק תומכות בגרסת התובע.

באשר לנזקים העתידיים מבקשים שהנתבעת תישא בהם, ולחילופין מבקש להתיר לתובע לפצל את הסעד הספיציפי של הפסד הנחת העדר תביעות.

לטענת ב"כ הנתבעת, עה/1 נסע ישר בנתיב נסיעתו, האט עקב רכב צד ג' שנעצר לפניו, והתובע עקף אותו משמאל, בצמוד לו ופגע בדופן שמאל של רכב הנתבעת.

לטענתו, לפי מוקדי הנזק בכלי הרכב גרסתו של התובע אינה נכונה.

דיון והכרעה:

השאלה הצריכה לענייננו בתיק דנן – מי אחראי לקרות התאונה – האם עה/1 יצא לעבר רכב התובע, ופגע בו, אם לאו.

כבר עתה אומר שלאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפני, השתכנעתי להעדיף את גרסתו של התובע על פני גרסתו של עה/1.

התובע העיד כי מדובר בכביש דו-סיטרי, שנסע בנתיב נסיעתו, ואמר (עמ' 1): "... פתאום מישהו מצד ימין נכנס בי, והעיף אותי, הוא יצא מצד ימין מהחנייה".

כמו כן, השיב התובע בחקירתו הנגדית כי לא הבחין ברכב הנתבעת קודם לתאונה. כאשר נשאל לגבי גרסתו של עה/1, שלל גרסה זו מכל וכל.

מנגד, העיד עה/1 כי נסע במקום נשוא התאונה, שלפניו עמד גי'פ, ובהמשך ציין כי בעצם הג'יפ לא היה במצב של עמידה, אלא נסע, וציין כי היה קרוב לחנייה מימין הדרך. ואמר (עמ' 2): "... גם אני האטתי אחרי הג'יפ ... ולפתע חלף רכב מאחוריי, ודפק לי את המראה ואת הדלת האחורית, ובעיקר הקדמית והמראה".

וישאל השואל – אם אכן גרסה זו נכונה, היינו מצפים לראות את המראה נשברת או מתעקמת "החוצה".